נוחתים

הנחיתה בשדה התעופה נאריטה הייתה סבבה. נאריטה זו עיר שנמצאת במרחק של כ 70 ק"מ מטוקיו. כבר ביציאה מהמטוס מרגישים את הסדר היפני. בתור לביקורת דרכונים העובדים יוצאים מגדרם לזרז את התור. פקיד שמתפנה קם מהכיסא ומסמן לבא בתור להתקדם לעברו. הפקידה (עם מסיכה נגד חיידקים על הפרצוף) מתקתקת. שתי דקות והמשכנו הלאה. לאחר כמה רגעים מותחים באיסוף המזוודות, המזוודה הגיעה למרות החשש שלי. גם כאן יש שני עובדים שעומדים ומסדרים את המזוודות על המסוע כך שיהיה נוח למשוך אותן.

ירדנו לכיוון הרכבות. בקומה מינוס אחד נמצאים משרדי JR שם אמורים להמיר את כרטיס הרכבות שרכשנו מראש. גם כאן יעילות מפליאה אבל מסתבר שאין מקומות ברכבת לקנזאווה שתכננו לקחת ביום שבת. מההלם לא עשיתי כלום עם זה. אנסה שוב ביום רביעי.
משם המשכנו ועשינו סים מקומי ליואבי. 3 GB לחודש ב 5500 ין שזה כ 210 ש"ח.
רכשנו כרטיסים לרכבת. עוד עשרים דקות המתנה והרכבת יוצאת בדיוק בזמן. 77 דקות לתחנת NIPORRI ומשם עוד מטרו לתחנה שלנו. עוד קצת הליכה ברגל והגענו למלון.

גם כאן יעיל. הפקידה מקבלת אותנו, מחתימה ושולחת אותי למכונה בצד, שם משלמים בכרטיס אשראי ומקבלים מפתחות לחדרים. הכל ברור ומודגש ואי אפשר לטעות.

החדר בקומה 20. קטן. קטנטן. פצפון. מיטה צמודה לחלון. חדרון אמבטיה. שולחן. אבל טלוויזיה - 60 אינץ'.. לך תבין.

בחדר אמבטיה שירותים עם שטיפה של האיברים המוצנעים. הברז עם בחירה של טמפרטורה ומשמש גם לכיור וגם למקלחת. והמים טובים לשתייה. יש סכיני גילוח ומברשות שיניים ומשחת שיניים ואפילו מברשת חד פעמית לשיער. תענוג.
הייתי חייב לנוח אז פרשתי לשעתיים של שינה. יואבי בינתיים התמקם וסידר את החדר.

אחרי שקמתי התקלחנו ויצאנו לסביבת המלון. אנחנו נמצאים בשינג'וקו שזה אחד המרכזים התוססים של טוקיו. המון אנשים, רעש , נורות ניאון אבל אווירה חיה וכיפית. מלא צעירים והאמת שבקושי שמתי לב לתיירים. הלכנו לאכול במסעדת black hole שזו מסעדת yakiniku. הקונספט הוא שבמרכז השולחן יש מנגל קטן. הזמנו סוגים שונים של בשר והכנו את הבשר בעצמנו. טעים מאוד וחוויה נעימה.
המלצרית מסרי לנקה. חביבה ביותר.
כולל מרק ראמן ושתייה ואורז הגענו ל 7400 ין שזה לא זול אבל שווה.
משם הסתובבנו עוד קצת באיזור. נכנסנו לחנות Don Quijote שזה כלבו של פיצ'יפקס. יואבי קנה מתנות לחברות.

התחושה הכללית היא של בלבול. די הולכים לאיבוד פה בגלל עודף ההיצע. אולי זה מהעייפות. מחר נתאפס על עצמנו ( או שלא וזה גם בסדר).

משם חזרה למלון ובתשע כבר הלכתי לישון. יואבי נשאר אחרי. זהו להיום.