להקת החימום

הבוקר התעוררנו בשבע וחצי לפני השעון. המיטות? האדרנלין? לא ברור. התקלחנו והתארגנו. ירדנו לאכול רק כדי להבין שהשאטל לשדה יוצא עוד עשרים דקות. כלומר בכל שעה עגולה. אז אכלנו מהר. זאת שמגישה את האוכל חמוצה חמוצה. תענוג לפתוח ככה את הבוקר. לא שהאוכל היה מדהים או משהו. יואב תיאר את הבלינצ'ס שהוא בטעם ספוג ואת הטעם של הגבינה הצהובה כמו טעם של הפרוסה העשירית של גבינה צהובה. בקיצור במהירות צ'ק אאוט ושאטל לשדה. נהג שודים עצבני ונוסעים שכולם רוסים משום מה.
בכלל כל היום נתקלנו ברוסים חמוצים ולא נחמדים. כאילו שאנחנו מפריעים להם במשימותיהם.

אז הגענו לשדה ושם חיפשנו את ה aeroexpress שהיא רכבת מהירה למרכז העיר. הלכנו לפי ההסבר באתר של יפנית אבל יש שם כמה פספוסים. בקיצור הרכבת נמצאת בטרמינל E ולא ב D. מחיר 940 רובל הלוך ושוב. עוד דוגמא ל"יעילות"הרוסית. קניתי שני כרטיסים אבל על כל כרטיס הפקידה ביצעה עסקת כרטיס אשראי נפרדת. למה? לפוטין פתרונים.

אז הגענו לעיר אחרי חצי שעה ועוד שלוש תחנות במטרו (50 רובל לכרטיס). השילוט הוא ברוסית אבל אפשר במאמץ קל להבין לאיזה כיוון נוסעים.

יצאנו בתחנה היעודה ומובן שלא מצאנו לאן ללכת. החלטנו להיות תיירים עד הסוף ועלינו לאוטובוס תיירים אדום. סיבוב קצר בעיר מגלה שחוץ מהכיכר האדומה והקרמלין והכנסיה המפורסמת עם הצריחים הצבעוניים, אין הרבה מה לעשות בזמן קצר.

אז הסתובבנו במרכז העיר ובכיכר האדומה ובקניון גום שמבחינה ארכיטקטונית הוא מאוד מרשים. יואבי קנה מחברת כדי לעשות יומן מסע. אכלנו כל מיני מאכלי רחוב רוסיים שהטעם השולט בהם הוא תפל.

אז משכנו את הזמן עוד ועוד וספגנו אווירה ואכלנו גלידה וראינו את לנין ורספוטין וסטאלין וקתרינה הגדולה מצטלמים עם תיירים תמורת כסף. וראינו אנשים עומדים במרכז הטבעה על האדמה עם ארבעת כיווני השמיים וזורקים מטבע למזל ואיזה הומלס או סתם אדם פשוט אוסף את המטבעות. מיליונר כבר נראה לי האיש.
מעט מאוד דוברי אנגלית. לרוב חמורי סבר ורציניים מאוד. הבנות היפות נשארו במשרד היום.

אז חזרנו לשדה ממש מוקדם. שוטרת גבולות כמו מקטלוג של הגולאג.

מלצרים אנטיפתיים במסעדת TGIF. עשר דקות עד שניגשו. התעלמו מהנפת יד. מסתכלים בנייד בזמן שמדברים עם לקוח????. קמנו והלכנו לבורגר קינג שנמצא ממש ליד השער שלנו. העברית שולטת כאן...

אז היום היה להקת החימום לקראת המופע המרכזי שיתחיל אוטוטו.

הטיסה צפויה להיות תשע וחצי שעות. נחיתה בעשר וחצי זמן טוקיו. ארבע וחצי לפנות בוקר בישראל. 

הטיסה במטוס ענק עם מערכת בידור אישית לכל נוסע. סרטים, משחקים, סדרות וכו'. ויתרנו על המנות הכשרות והמנות הרגילות היו בסדר. הצלחתי לישון אולי שעתיים וגם יואב לא הרבה יותר. שורה תחתונה למי שמתלבט - כדאי לטוס עם אירופלוט. עדכון במהלך הטיסה חזור. לא להזמין את המנות הכשרות. הם לא טעימות והדיילים בטיסות הפעם לא היו מוכנים לתת מנות אחרות במקום. קקות.