אחרי ההלם הראשוני התעוררתי בשתיים וחצי לפנות בוקר שטוף מחשבות שליליות. זה לא מה שציפיתי, הולכים לאיבוד, לא נספיק כלום וכאלו. חזרתי לישון עד שבע וחצי. יואב קם בשמונה ויצאנו לאכול ארוחת בוקר. בשיטוט באיזור המלון לא נמצא משהו מעניין אז נכנסנו ל family mart שזה רשת מינימרקטים. מטיילים רבים מספרים שהסתפקו בארוחות בוקר משם. יש כאן אוכל מוכן או כזה שניתן להכין במקום. אנחנו הסתפקנו בכמה עוגות עטופות לדרך. מצאנו בית קפה קטן ליד תחנת שינג'וקו. פנקייקים וטוסטים וכאלו. סביר. משם נסענו בסאבווי לאקיהברה. התחלנו להבין את הרעיון של הרכבת התחתית. ברור אבל פחות ברור להדיוט מהמטרו של פריז למשל.
באקיהברה הרעש והצלצולים מתנפלים עליך. נכנסנו לארקייד הראשון מול התחנה של חברת Sega. העברנו שם זמן מה במשחקים שונים ומשונים. נתקלנו בשני יפנים שנראה שחיים שם. המהירות שבה הם משחקים מטורפת.
המשכנו להסתובב ברחובות שבאזור. יואב היה בהיי. חנויות שכל אחת בת חמש עד שבע קומות עם אביזרים וענינים שקשורים למנגה ואנימה. רכשנו המון המון שטויות. טעמנו טקויאקי שזה תמנון מטוגן. יואב אהב. אני לא. טעמנו גלידה בטעם תה ירוק ובטעם תפוז מאוקינאווה... התפוז טעים. התה הירוק לא.
אכלנו גם צ'יפס עם שוקולד ודלעת. מהדורה מיוחדת במקדונלדס. טעיםםםם. בכניסה לתחנה ניסיתי עוד ממתק יפני. הגברת אמרה שקוראים לזה מושי אבל בקבוצת הפייסבוק יפן למטיילים קוראים לזה דנגו?. לא יודע. אכלתי אחד מתוך שמונה. דביק וצמיגי ובעייתי.
אחרי כמעט חמש שעות באיזור אקיהברה החלטנו ספונטנית לנסוע לטוקיו טאוור שהוא מגדל תצפית שנראה כמו מגדל אייפל אבל יותר גבוה ממנו.
אכלנו גם צ'יפס עם שוקולד ודלעת. מהדורה מיוחדת במקדונלדס. טעיםםםם. בכניסה לתחנה ניסיתי עוד ממתק יפני. הגברת אמרה שקוראים לזה מושי אבל בקבוצת הפייסבוק יפן למטיילים קוראים לזה דנגו?. לא יודע. אכלתי אחד מתוך שמונה. דביק וצמיגי ובעייתי.
אחרי כמעט חמש שעות באיזור אקיהברה החלטנו ספונטנית לנסוע לטוקיו טאוור שהוא מגדל תצפית שנראה כמו מגדל אייפל אבל יותר גבוה ממנו.
בדרך נתקלנו במקדש zozoji או משהו כזה. נחמד לראות מקדש באמצע העיר. יש שם מצבות לעוברים שמתו לפני הזמן. מצמרר.
חוץ מזה "קנינו" ברכות. יש לנו "די הרבה" מזל לפי הדף שקנינו. גם חביב.
מסתבר שבמבנה של טוקיו טאואר עצמו יש גם את טוקיו וואן פיס שזה שלוש קומות של איזור שעשועים שמבוסס כולו על אנימה בשם one piece. יואב מכיר אבל רק קצת. אפילו שלא הכרנו העברנו שם כמעט שלוש שעות מהנות מאוד. כל מיני הפעלות ותחנות ואטרקציות קצרות. חביב ביותר.
אחרי זה עלינו למגדל התצפית. כבר ירד הערב כך שהנוף היה מרתק. באווירת האלווין הצטלמנו עם אביזרים שהם סיפקו. חביב.
אחרי זה עלינו למגדל התצפית. כבר ירד הערב כך שהנוף היה מרתק. באווירת האלווין הצטלמנו עם אביזרים שהם סיפקו. חביב.
נהינו רעבים אז שוב באמצעות גוגל ידידנו חיפשנו מה יש בסביבה לאכול
נפלנו על איזאקאיה מקומית שזה מעין בית אוכל שכונתי. כשנכנסים המלצרים והטבחים מברכים בקול. חביב מאוד. האוכל היה טעים. הזמנו שיפודים עם כל מיני דברים החל בבננה וכלה בשרימפס וגם מרק אודון. היה טעים ביותר. אה ואחד מהטעימים היה שיפוד עם משהו ממולא בריבת שעועית... שמסתבר זה מעדן כאן ביפן. אני אהבתי.
נפלנו על איזאקאיה מקומית שזה מעין בית אוכל שכונתי. כשנכנסים המלצרים והטבחים מברכים בקול. חביב מאוד. האוכל היה טעים. הזמנו שיפודים עם כל מיני דברים החל בבננה וכלה בשרימפס וגם מרק אודון. היה טעים ביותר. אה ואחד מהטעימים היה שיפוד עם משהו ממולא בריבת שעועית... שמסתבר זה מעדן כאן ביפן. אני אהבתי.
משם התפנקנו במונית... נראה שזו פעם אחרונה. הנהג אמר שיש ארבעה מלונות עם השם של המלון שלנו אז הוא קצת התברבר. סך הכל יצא 3,500 ין שזה 135 שח.. לא נורא.
במלון ביררתי לגבי משלוח המזוודה לקיוטו. פשוט וקל. תמלא טופס ויהיה בסדר.
מסתבר שיש במלון גם אונסן שזה בית מרחץ ציבורי. מובן שהייתי חייב לנסות. העניין הוא כזה: לכל אחד יש עמדת מקלחת אישית. מתקלחים טוב טוב בישיבה ( ההוראה היא להשתדל לא לבזבז מים...). אחר כך נכנסים לתוך אמבט גדול עם מים חמים חמים. הכל בעירום מלא כמובן. הייתי באותו זמן עם עוד שני יפנים ותוך כדי ניתן היה להסתכל בנוף מהקומה ה 28. חוויה. יש מצב שאעשה את זה שוב.
זהו להיום. היה עמוס. מקווה שלא שכחתי כלום.
זהו להיום. היה עמוס. מקווה שלא שכחתי כלום.
בינתיים נראה שאתם נהנים וזה מה שחשוב!!!
השבמחקנשיקות ושנה טובה.