יום חמישי 20.10 - מתחילים לחזור למציאות...

הבוקר יצאנו לכיוון שדה התעופה. רכבת מיוחדת משינג'וקו לשדה התעופה נריטה שנקראת Narita Express או Nex. כלולה ב JR pass אז סבבה. בשדה עצמו כאילו אין טיסות. בשום מקום אין תורים והכל חלק כמו מרכז קנדה.
בטיסה שלנו כמובן ישראלים רבים ובשדה להפתעתנו לא מצאנו משהו סביר לאכול אז אכלנו קארי וראמן לא טעימים. מובן שאחרי שסיימנו גילינו עוד איזור שבו יש גם מקדונלד'ס לצורך העניין.. לא נורא. בזבזנו את יתרת המזומן שלנו על קיטקטים מסוגים שונים ועוד כל מיני ועלינו לטיסה. אוי..
איזה הבדל. יפנים מסבירי פנים, אדיבים, חייכניים וששים לעזור לעומת דיילים ודיילות רוסיות שעושים את המינימום הנדרש. אוףף.

שכחתי שהזמנתי את המנות הכשרות והן היו מגעילות בצורה קשה. את הטיסה העברנו בצפייה בסרטים וניסיון לישון. ניקיתי קצת את תיבת המייל של העבודה, רחמנא ליצלן.
אז נחתנו במוסקבה וכרגיל. ביקורת דרכונים איטית. הזוג הישראלי שלפנינו דימה את הפקיד לפקיד ה"עצלן" מהסרט זוטרופוליס. אכן.
אז יצאנו מזה וניסינו להתקשר למלון לקרוא לשאטל אבל טבע כנראה סגרו לי את הקו או משהו. אז לא הצלחתי להוציא שיחה. הפקידה במודיעין עזרה והתקשרה למלון. הרכב יגיע. מתי? לברז'ינייב תשובות ( פוטין עסוק במלחמה באוקראינה).
אז חיכינו וחיכינו. רק לציין שהטמפרטורה היא 2 מעלות. מעל האפס. אז אין שלג. אבל קריר. די קר. קר. קר מאודדד. קפוא....
בסוף הוא הגיע. מסתבר שהוא אסף נוסעים אחרים מטרמינלים אחרים. אז הגענו למלון וקיבלנו חדר. אותו סגנון. סובייטי אמיתי.
מחר השאטל ייקח אותנו בחמש. בינתיים עוד לא עייפים למרות שלפי שעון יפן כבר אחרי אחת לפנות בוקר.
מחר מסיימים סופית...