לא חובב מקדשים אנוכי וקיוטו משופעת בהם. אז כפי הנראה נפספס כמה מקדשים "חשובים" בטיול הזה. מאחר וכך יש פחות אתרים שחייבים לעשות אז ממלאים את הזמן בדברים אחרים.
הבוקר התברברנו בדרך לבית הקפה שבו אנחנו אמורים לאכול ארוחת בוקר. העסק הוא כזה: ותרו על שירותי נקיון בזמן שהותכם וקבלו ארוחות בוקר. שווה ביותר מבחינתי. אוכל מתחת לניקיון במאסלו...
אז התברברנו קצת למרות שבית הקפה במרחק דקה הליכה. רק שכחו לשים במסעדה שלט באנגלית שנזהה. בסוף זיהינו לפי האותיות היפניות. האוכל בסיסי וסביר בהחלט.
משם שמנו פעמינו לפושימי אינארי שזה מקדש/הר שעליו יש אלפי שערי טורי כתומים. אינארי זה שועל וההר הזה הוא סגידה לשועלים. לאורך הדרך המון פסלים של שועלים מעבר לשערי הטורי. הטיפוס, לפי הסיפורים הוא קשה ורבים מסתובבים באמצע. להפתעתי החזקתי מעמד עד פסגת ההר. זה מחזה יפה, המעבר בשערים. בפסגת ההר אין משהו מיוחד. לאורך הדרך יש מלא תחנות עצירה עם מקדשונים ועם חנויות. מחיר השתייה עולה ככל שעולים גבוה יותר. שיעור בכלכלה ליואב על היצע וביקוש..😃.
ירדנו למטה ומשם נסענו ברכבות למוזיאון המנגה. היה קצת מבאס כי הכל הכל ביפנית חוץ מכמה חוברות בחנות שהיו באנגלית. מובן שבוצעה רכישה לשביעות רצון הבחור. תרבות המנגה ביפן זה מיינסטרים לגמרי כאן ואפילו ראיתי אמהות עם הילדים הקטנים בני שנתיים גג באים למוזיאון לקרוא מנגה ביחד. נשגב מבינתי אבל שוב, הם יודעים משהו שאנחנו לא...
במהלך הביקור קראתי פוסט בקבוצת "יפן למטיילים על" kyoto crafts center והחלטנו ספונטנית לנסוע לשם לעשות סדנת יצירה.. הגענו והיה מקום רק בשלוש ורבע. בדיוק זמן ללאנץ'.
היום לראשונה אכלנו קארי. מה אומר? תמיד הסתייגתי מקארי אבל הופתעתי לטובה. המנה כללה שניצל אפשר לאמר חתוך מעל אורז ורוטב קארי. היינו טיפה אמיצים וביקשנו spicy. היה טעים ברמות !!
שם נתקלתי לראשונה ביפן בשירותים רגילים בלי כסא מחומם או שטיפה אינטימית...
אז חזרנו למרכז הסדנאות ולמעשה העברנו שעה וחצי בצביעה של בובת חימר... היה מה נאמר? מרגיע.. התוצאות בצילומים.
המדריכה ששמה קאנה היתה חמה ולבבית והתענינה בישראל ונתנה המון המלצות והיתה ממש חמודה.
משם נסענו שוב במונית למגדל קיוטו. מגדל בגובה 100 מטר עם תצפית על העיר. חביב. פספסנו בעשר דקות את שעת בין הערביים אבל הנוף היה חביב ביותר. בדוכן הכרטיסים הגברת החמודה שאלה מאיפה אנחנו ואמרה שיש מלא ישראלים עכשיו. ביקשה שאלמד אותה איך אומרים קומה אחת עשרה ושש מאות ין. שמעתם יפנית מנסה לאמר ח'? זה טוב.😉
ירדנו מהמגדל ונכנסנו לתחנת קיוטו שנמצאת צמוד. זוכרים שאמרתי שהיא מפחידה? אז עכשיו פחות. יש שילוט ואפשר להסתדר. בקומת הקרקע יש קניון וקומת מסעדות וגם שוק אוכל. חוויה נחמדה. כדאי להעביר שם קצת זמן.
הבוקר התברברנו בדרך לבית הקפה שבו אנחנו אמורים לאכול ארוחת בוקר. העסק הוא כזה: ותרו על שירותי נקיון בזמן שהותכם וקבלו ארוחות בוקר. שווה ביותר מבחינתי. אוכל מתחת לניקיון במאסלו...
אז התברברנו קצת למרות שבית הקפה במרחק דקה הליכה. רק שכחו לשים במסעדה שלט באנגלית שנזהה. בסוף זיהינו לפי האותיות היפניות. האוכל בסיסי וסביר בהחלט.
משם שמנו פעמינו לפושימי אינארי שזה מקדש/הר שעליו יש אלפי שערי טורי כתומים. אינארי זה שועל וההר הזה הוא סגידה לשועלים. לאורך הדרך המון פסלים של שועלים מעבר לשערי הטורי. הטיפוס, לפי הסיפורים הוא קשה ורבים מסתובבים באמצע. להפתעתי החזקתי מעמד עד פסגת ההר. זה מחזה יפה, המעבר בשערים. בפסגת ההר אין משהו מיוחד. לאורך הדרך יש מלא תחנות עצירה עם מקדשונים ועם חנויות. מחיר השתייה עולה ככל שעולים גבוה יותר. שיעור בכלכלה ליואב על היצע וביקוש..😃.
ירדנו למטה ומשם נסענו ברכבות למוזיאון המנגה. היה קצת מבאס כי הכל הכל ביפנית חוץ מכמה חוברות בחנות שהיו באנגלית. מובן שבוצעה רכישה לשביעות רצון הבחור. תרבות המנגה ביפן זה מיינסטרים לגמרי כאן ואפילו ראיתי אמהות עם הילדים הקטנים בני שנתיים גג באים למוזיאון לקרוא מנגה ביחד. נשגב מבינתי אבל שוב, הם יודעים משהו שאנחנו לא...
במהלך הביקור קראתי פוסט בקבוצת "יפן למטיילים על" kyoto crafts center והחלטנו ספונטנית לנסוע לשם לעשות סדנת יצירה.. הגענו והיה מקום רק בשלוש ורבע. בדיוק זמן ללאנץ'.
היום לראשונה אכלנו קארי. מה אומר? תמיד הסתייגתי מקארי אבל הופתעתי לטובה. המנה כללה שניצל אפשר לאמר חתוך מעל אורז ורוטב קארי. היינו טיפה אמיצים וביקשנו spicy. היה טעים ברמות !!
שם נתקלתי לראשונה ביפן בשירותים רגילים בלי כסא מחומם או שטיפה אינטימית...
אז חזרנו למרכז הסדנאות ולמעשה העברנו שעה וחצי בצביעה של בובת חימר... היה מה נאמר? מרגיע.. התוצאות בצילומים.
המדריכה ששמה קאנה היתה חמה ולבבית והתענינה בישראל ונתנה המון המלצות והיתה ממש חמודה.
משם נסענו שוב במונית למגדל קיוטו. מגדל בגובה 100 מטר עם תצפית על העיר. חביב. פספסנו בעשר דקות את שעת בין הערביים אבל הנוף היה חביב ביותר. בדוכן הכרטיסים הגברת החמודה שאלה מאיפה אנחנו ואמרה שיש מלא ישראלים עכשיו. ביקשה שאלמד אותה איך אומרים קומה אחת עשרה ושש מאות ין. שמעתם יפנית מנסה לאמר ח'? זה טוב.😉
ירדנו מהמגדל ונכנסנו לתחנת קיוטו שנמצאת צמוד. זוכרים שאמרתי שהיא מפחידה? אז עכשיו פחות. יש שילוט ואפשר להסתדר. בקומת הקרקע יש קניון וקומת מסעדות וגם שוק אוכל. חוויה נחמדה. כדאי להעביר שם קצת זמן.
הרעב תקף ולמרות שאכלנו טוב בצהריים ולמרות שאמרנו שנאכל משהו קל, מצאנו את עצמנו ממתינים בתור למסעדת אוקונומיאקי. בדרך כלל ביפן אם יש תור, זה סימן לאיכות גבוהה. אז חיכינו עשר דקות והושבנו על הדלפק. צמודים למקום ההכנה. תענוג.
אוקונומיאקי זה תערובת של נודלס או כרוב עם בשר מסוגים שונים וביצה ועוד מטעמים.
זה מדורג בין הגבוהים ביותר מבחינת הטעם עד כה !! וגם מפוצץ. קשה לסיים מנה בסיסית.
יש שני סגנונות. סגנון קנסאי שזה האיזור של קיוטו ואוסקה (המקור מאוסקה) וסגנון הירושימה. בקנסאי כל הרכיבים מעורבבים ביחד. ובהירושימה כל רכיב מוכן בנפרד. נגיע להירושימה ונבדוק..
חזרנו למלון ומתארגנים לשינה.
תענוג לטייל עם יואבי. הוא סקרן ומתעניין ולא מקטר. חשוב לו לדעת מה עושים והוא לא מוותר על לנסות דברים חדשים כולל מאכלים. כיף.😍.
אוקונומיאקי זה תערובת של נודלס או כרוב עם בשר מסוגים שונים וביצה ועוד מטעמים.
זה מדורג בין הגבוהים ביותר מבחינת הטעם עד כה !! וגם מפוצץ. קשה לסיים מנה בסיסית.
יש שני סגנונות. סגנון קנסאי שזה האיזור של קיוטו ואוסקה (המקור מאוסקה) וסגנון הירושימה. בקנסאי כל הרכיבים מעורבבים ביחד. ובהירושימה כל רכיב מוכן בנפרד. נגיע להירושימה ונבדוק..
חזרנו למלון ומתארגנים לשינה.
תענוג לטייל עם יואבי. הוא סקרן ומתעניין ולא מקטר. חשוב לו לדעת מה עושים והוא לא מוותר על לנסות דברים חדשים כולל מאכלים. כיף.😍.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה